מה זו הגדרה של תשבץ היגיון ואיך פותרים אותה?

מדי פעם אנחנו מחפשים אתגר; עיסוק שיעביר לנו את הזמן בנעימים, תוך מאמץ מחשבתי. אנחנו פותרים תשחצים, משלימים סודוקו, מוצאים את המילים בתפזורות ומשחירים במקומות הנכונים את המשבצות. אתגרים מחשבתיים הם לחלוטין עיסוק מועדף עלינו, עד שהעין שלנו לוכדת את תשבץ ההיגיון המפחיד ובוחרת לדלג עליו תוך יראת כבוד ותחושה של חוסר התמצאות.

הגיע הזמן להתמודד (לא?) וללמוד את הכללים, כדי שנוכל להסיר חששות ולהתחיל להנות מפיצוח הגדרות. בואו נבין על מה מדובר.

איך פותרים תשבץ היגיון

הגדרת היגיון, אותו משפט שנראה קוהרנטי ובאותה נשימה חסר כל היגיון, בנויה משני חלקים, כשכל חלק הוא חידה בפני עצמו. התשובה הזהה של כל אחת משתי החידות היא ההגדרה שאותה אנחנו מחפשים. למעשה, בכל אחד מהצדדים של ההגדרה אנחנו מבטאים את המילה או הביטוי, את הפתרון, בדרך שונה. למשל: אם אני רוצה שהתשובה להגדרה שלי תהיה ים, אוכל לכתוב את ההגדרה: 'מי מכיל מדוזות'.

כאשר נפתור כל אחד מהצדדים בנפרד, נמצא ש: מי = אנגרמה או שיכול אותיות של ים. מכיל מדוזות = ים.

התשובה הזהה של כל אחד מהצדדים היא התשובה של ההגדרה – 'ים'.

אם מישהו מאחר לארוחה ושואל אם יש 'מאכל ששרד' – מי שמכיר את ההגיון של תשבצי ההִגיון ידע בקלות, מעל כל ספק, שהוא שואל אם יש שניצל.

גם כאן, אם נפתור כל אחד מהצדדים בנפרד נגלה ש: מאכל = שניצל ששרד = שניצל

התשובה הזהה במקרה הזה תהיה – 'שניצל'. זו התשובה של ההגדרה.

כשמישהו מחפש 'פרי שמן' – לאוזן לא מקצועית זה נשמע כמו אבטיח, אבל הירקן שחובב תשבצי היגיון בקלות ידע להציע לו תפוח. פרי = תפוח שמן = תפוח

ישנן דרכים מוסכמות לפתרון הגדרה של תשבץ היגיון ויש כללים בהם צריך לעמוד; הם כוללים מגוון רחב של מניפולציות, שאפשר ומקובל לייצר בתוך הגדרת הגיון, לצד דברים שלא, שאינם תקינים עבור הגדרה של תשבץ היגיון. את הדרכים השונות בדרך להגיע לתשובה הנכונה צריך ללמוד, וברגע שמכירים אותן נפתח עולם מטורף של אפשרויות, מלא יצירתיות ודמיון.

להבדיל מתשבץ או תשחץ רגיל, בשביל לפתור תשבץ היגיון לא מספיק רק ידע כללי נרחב כמו הצ'ייסר – צריך ידע אבל זה לא מספיק. צריך ממש לפתוח את הראש ולחשוב כדי להגיע לתשובה. אז אם כבר מיציתם את התשובה 'יק' כבהמה טיבטית בשתי אותיות, אם אתם כבר יודעים שגיס זה 'יבם' ואם אתם ממלאים תשבצים רגילים, לא משנה הרמה שלהם, בעיניים עצומות – הגיע הזמן להפסיק לפהק וללקט מידע; הגיע הזמן לקפוץ כיתה.

תשבצי ההיגיון איתנו כבר מאמצע שנות העשרים (של המאה הקודמת), אבל בדיוק בימינו הם הכי רלוונטים שאפשר. בעולם בו כל המידע נמצא בכף ידינו (אהמ אהמ גוגל) כבר לא מאתגר רק למלא תשובה שהיא ידע כללי. זה קצת זול. היום כדי באמת לאתגר את עצמך ולהרגיש סיפוק אמיתי מהצלחה של תשבץ – לפחות להשקפתי, הוא חייב להיות תשבץ היגיון, שכולל יותר מסתם אינפורמציה, נאמר, מיידית.

רוצה ללמוד את הנושא לעומק ולהצליח להתמודד עם תשבצי היגיון? הצטרפ/י לקורס 'הִגיון בריא' כדי להכיר את הנושא בצורה מקיפה ולהתחיל להנות.

שיתוף

מאמרים נוספים

העברית השונה של הגדרות היגיון ותשבצי תרתי משמע

רובנו (לפחות) נתקל בהזדמנות זו או אחרת בתשבץ המוזר הזה, עם ההגדרות הלא ברורות שנראה כאילו מישהו זרק מילים על הדף ומצפה שנעשה איתן משהו, לא ברור מה. בואו נארגן קצת את אי הסדר ונבין על מה מדובר. כולנו משתמשים בשפה העברית; חלק מאיתנו מכירים אותה בדרך אחת, חלק בדרכים

ההיסטוריה של תשבצי הִגיון על קצה המזלג

נדמה שמאז ומתמיד הגדרות ותשבצי היגיון קיימים ומתאתגרים אותנו, אבל כנראה שהדינוזאורים לא פתרו תשבצי היגיון ודי סביר להניח שהם לא הופיעו עם בריאת העולם. מתי אנשים התחילו לאבד את זה ולפתור תשבצי היגיון ומי היו הראשונים לנסח ולפצח הגדרות? מבשרי הבשורה הם, כמובן, הבריטים. אמנם מנקודת המבט המסורתית גם

תשבצי היגיון בעברית לישראלים בחו"ל

כישראלים שחיים בחו"ל, רבים מאיתנו מתגעגעים לדברים הקטנים (אך חשובים) מארץ הולדתנו. אחד מהדברים אליהם אנחנו מתגעגעים יותר מכל הוא השפה העברית וההוויה הישראלית. העולם המאתגר והמשעשע של תשבצי היגיון מאפשר לנו להשאר מחוברים לארץ ולשורשים שלנו. חידות אלו, שלעתים קרובות משלבות משחקי מילים והתייחסויות תרבותיות, יכולות להיות דרך מהנה