ההיסטוריה של תשבצי הִגיון על קצה המזלג

נדמה שמאז ומתמיד הגדרות ותשבצי היגיון קיימים ומתאתגרים אותנו, אבל כנראה שהדינוזאורים לא פתרו תשבצי היגיון ודי סביר להניח שהם לא הופיעו עם בריאת העולם. מתי אנשים התחילו לאבד את זה ולפתור תשבצי היגיון ומי היו הראשונים לנסח ולפצח הגדרות?

היסטוריה של תשבצי היגיון

מבשרי הבשורה הם, כמובן, הבריטים. אמנם מנקודת המבט המסורתית גם התנ"ך והתלמוד הבבלי ידועים במילים וביטויים מרומזים, ובטח יש סיפורים על הסבתא שמעבירה את השפה המיוחדת של המשפחה כבר 12 דורות והכל נעשה בשפת היגיון שהיא המקור לכל הגדרות ותשבצי ההִגיון המודרנים. אבל אם לרגע נתעלם מסיפורי עם – באמצע שנות העשרים מחבר בשם טורקומדה Torquemada (Edward Powys Mathers)) התחיל לכתוב תשבצי היגיון בשני עיתונים שבועיים (The Saturday Westminster from והThe Observer) ולא פעם מקבל את הקרדיט על המצאת תשבץ ההיגיון. אם חיפשנו הוגה. עד שנת 1960 תשבצי ההִיגיון פילסו את מקומם ושולבו לאט לאט ויותר ויותר עם תשבצים רגילים, עד שהם ביססו עצמם כנישה בפני עצמה, שתפסה מקום של קבע ביותר ויותר עיתונים. ההגדרות לא היו מושלמות. בהתחלה הן היו בעיקר אנגרמות או שלא פעם דרשו מהפותר לעשות השלכות ולהסיק מסקנות מרחיקות לכת (מדי); לא היו גבולות גזרה או כללי יסוד להגדרות, כך שהתשובות שהתקבלו התאימו יותר למוחו הקודח של המחבר, הרבה פעמים בלי אפשרות ריאלית להבין את הכיוון אליו התכוון המחבר ולפעמים גם בלי תשובה מוחלטת להגדרה, כזו שאינה ניתנת לעוררין.

בדיוק בהקשר הזה, של תשובה לא מוחלטת, נכתבו כללי 'הגינות' בהגדרות של תשבצי הִגיון. בספר in his book Armchair Crosswords (1946) (ע"י Afrit, מחבר של the listener, שהיה מגזין שבועי של bbc בין השנים 29-91) נכתב (זו רוח הדברים, לא ציטוט): אנחנו צריכים לצפות ממחבר התשבץ לתכסיסים, אבל אנחנו חייבים להתעקש שישחק הוגן (בנוסף ל-You need not mean what you say, but you must say what you mean). הכוונה היא שאתה לא יכול לצפות לפתרון לוגי כשבפועל בתוך ההגדרה שלך אתה לוקה בלוגיקה.

בשנת 1966 הוציא מחליפו של טורקומדה, "חימנס" (דריק סומרסט מק'נאט, 1971-1902), ספר Ximenes on the Art of the Crossword Puzzle (1966)) עם שלושה כללי יסוד – 'עקרונות חימנס': על ההגדרה להיות מדוייקת, עם הכוונה הוגנת לפתרון ובלי שום דבר נוסף.

מאז ועד היום אנחנו עומדים על העקרונות האלה, שנותנים לנו מסגרת ברורה עליה אנחנו צריכים להקפיד כשאנחנו מחברים תשבץ הִגיון ועל פיה אנחנו צריכים לגשת לפתרון הגדרות של תשבץ הִגיון.

שיתוף

מאמרים נוספים

מה זו הגדרה של תשבץ היגיון ואיך פותרים אותה?

מדי פעם אנחנו מחפשים אתגר; עיסוק שיעביר לנו את הזמן בנעימים, תוך מאמץ מחשבתי. אנחנו פותרים תשחצים, משלימים סודוקו, מוצאים את המילים בתפזורות ומשחירים במקומות הנכונים את המשבצות. אתגרים מחשבתיים הם לחלוטין עיסוק מועדף עלינו, עד שהעין שלנו לוכדת את תשבץ ההיגיון המפחיד ובוחרת לדלג עליו תוך יראת כבוד ותחושה

העברית השונה של הגדרות היגיון ותשבצי תרתי משמע

רובנו (לפחות) נתקל בהזדמנות זו או אחרת בתשבץ המוזר הזה, עם ההגדרות הלא ברורות שנראה כאילו מישהו זרק מילים על הדף ומצפה שנעשה איתן משהו, לא ברור מה. בואו נארגן קצת את אי הסדר ונבין על מה מדובר. כולנו משתמשים בשפה העברית; חלק מאיתנו מכירים אותה בדרך אחת, חלק בדרכים

תשבצי היגיון בעברית לישראלים בחו"ל

כישראלים שחיים בחו"ל, רבים מאיתנו מתגעגעים לדברים הקטנים (אך חשובים) מארץ הולדתנו. אחד מהדברים אליהם אנחנו מתגעגעים יותר מכל הוא השפה העברית וההוויה הישראלית. העולם המאתגר והמשעשע של תשבצי היגיון מאפשר לנו להשאר מחוברים לארץ ולשורשים שלנו. חידות אלו, שלעתים קרובות משלבות משחקי מילים והתייחסויות תרבותיות, יכולות להיות דרך מהנה